ש 1: מהם מצבי הכישלון הנפוצים של צינורות Q235B?
A1: חמישה מצבי כישלון שולטים מתרחשים: קורוזיה אחידה (הנפוצה ביותר), קורוזיה בולטת (בסביבות אגרסיביות), פיצוח קורוזיה מתח (במתח בתנאים מאכלים), כישלון עייפות (העמסה מחזורית) ושבר שביר (בטמפרטורות נמוכות). כישלונות הקשורים לריתוך (חוסר היתוך, פיצוח HAZ) מהווים 40% מהכישלונות המוקדמים במערכות מפוברקות שלא כהלכה.
ש 2: כיצד ניתן למנוע כשלים של קורוזיה?
A2: הטמיע אסטרטגיית הגנה משלוש שכבות: 1) בחירת חומרים נאותה (ציפויים, גלוון), 2) הגנה קתודית לצינורות קבורים, ו -3) בדיקה/תחזוקה קבועה. לשלוט בסביבה במידת האפשר (לחות לחות, טיפול כימי). הימנע מתנאי מים עומדים שמאיצים את הבור. השתמש בקופונים או בדיקות קורוזיה לגילוי מוקדם.
ש 3: מהם הסימנים לכישלון עייפות הממשמש ובא?
A3: אינדיקטורים מוקדמים כוללים: מיקרו -סרקים לפני השטח (במיוחד במרכזים מתח), שינויים במאפייני הרטט ועיוות מקומי. סדקי עייפות יוזמים לעתים קרובות בהונות ריתוך, חיבורים הברגה או נקודות תמיכה. בדיקות קוליות יכולות לאתר התחלת סדק תת -קרקעית לפני שיופיעו סימנים גלויים. מדדי זן עוזרים בזיהוי קטעים עמוסים מדי.
ש 4: כיצד נערך ניתוח כישלונות?
A4: גישה שיטתית כוללת: 1) תיעוד מיקום ותנאים של כישלון, 2) בדיקה חזותית/מיקרוסקופית של משטחי שבר, 3) ניתוח כימי של מרבצים/מוצרי קורוזיה, 4) בדיקה מכנית של חומר סמוך, ו -5) ניתוח מתח של המערכת. טכניקות מתקדמות כמו SEM/EDS מזהות מנגנוני שבר ואלמנטים מזהמים.
ש 5: אילו נוהלי תכנון מונעים כישלונות?
A5: נוהלי המפתח כוללים: הימנעות מפינות חדות (השתמש ברדיוסים נדיבים), מרווח תמיכה נאות (מנע כיפוף מוגזם), קצבה להתפשטות תרמית, הגנה מפני נזק מכני ושיקול נקודות הצטברות מים. ניתוח FEA מסייע בזיהוי אזורים בלחץ גבוה. יישום יתירות במערכות קריטיות מספק הגנה בטוחה לכישלון.
